Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

עוד ישיבה דרמאטית של הכנסת לתוך הלילה, עוד מבול של מלל ריקני, וחוק המרכולים עבר בשעה טובה, ב"ה. האופוזיציה מפריחה את פטפוטי הסרק הרגילים: "הורסים את השבת"…"ישראל הפסידה"… בכייה לדורות… יו"ר הקואליציה יותר קרוב למציאות: "אין צורך להיכנס לפאניקה. אחרי שהחוק הזה יעבור, ייראו שהוא לא ישנה דבר, הכל יישאר כשהיה".

אז בשביל מה הקרקס הזה?

הבעיה היסודית והעמוקה היא בשביל מה מתעסקת ממשלת ישראל בשעות פתיחת המרכולים? הנה עוד רגולציה מיותרת. שיפתחו אנשים את מרכוליהם מתי שרוצים. זה לא עניינה של הממשלה. לא יקרה שום אסון אם הממשלה לא תתערב, ותניח לאנשים לנפשם. יהיה תירוץ אחד פחות לדתיים לאיים בהפלת הממשלה, פחות ישיבות ליליות דרמאטיות וגורליות של הכנסת, פחות בלגן. הממשלה צריכה פשוט לא להתערב. אם הממשלה מנסה לעשות יותר מדי היא שורפת את המרץ שלה על מלחמות סרק בנושא המרכולים (נושא לא חשוב).

בסוף, כמובן, כמו שאומר ח"כ אמסלם, שום דבר לא ישתנה, כי לא היה שום צורך בשינוי, והכול התנהל לשביעות רצון כולם עד שבא הבג"ץ והתערב ושבר את הכלים. עד אז הייתה בתוקף קומבינה עקומה אבל מצב בפועל לשביעות רצון כולם (מרכולים פתוחים). בא בג"ץ והרגיש צורך דחוף לדחוף את האף, ולהפוך החלטה של בית משפט נמוך יותר, ולהורות על "יישור" המצב, והורה לפתור בעיה שלא הייתה קיימת כלל כי כולם חיו טוב מאד עם המצב העקום הקודם. בג"ץ אוהב להיות צודק, אבל לא חכם, והרעיון של לשבת בצד ולא להתערב שלא לצורך ולתת לחיים לזרום לא עולה בדעתו.  אגב – רעיון זה זר גם לממשלה.

ואז מגיעים לנושא האכיפה. לכולם ברור שהחוק הזה (לא חשוב מה החוק אומר בדיוק) לא ניתן לאכיפה. אז לא ייאכף ולא יהיה שינוי, והמרכולים יהיו פתוחים… העיקר שהחוק עבר, והקואליציה ניצלה, והדתיים "הצילו" את השבת ואת כבודם, עד הפרשה הבאה… לו היו מאמצים את העיקרון של דה-רגולציה – כלומר אי התעסקות המדינה בנושאים שאינם מסמכותה, כמו שעות הפתיחה של החנויות, היו החיים פשוטים וטובים יותר.

יעקב

 

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בפוסט הקודם כתבתי על הרגולציה של המוניות שמפעילה מדינת ישראל ושרתחבורתה, כץ. זוכרים? לא יותר משתי נסיעות, וחלילה – ללא רווח (רק כיסוי הוצאות).

לא רק את המוניות "מארגן" לנו כץ, גם את מוניות השרות, בהן עשה "רפורמה". 1700 קווי מוניות שרות אמורים להתווסף ל 800 שקיימים כבר היום. הוא ממציא קווים ומסלולים חדשים, מוציא מכרזים כדי למסור כול קו לזכיין המאושר, קובע מחירים ואמצעיתשלום (כרטיס רו-קו, אבל רק בימי חול).

כול זה עיסוק לגמרה מיותר ומגביל. היכן שיש רק זכיין אחד שרשאי להפעיל מוניות שרות יש "מחיר אחיד ומאושר" ששר התחבורה קובע, שהוא בהכרח מחיר גבוה ממחיר השוק. המדינה לא צריכה לעסוק כלל בהסדרת התחבורה הציבורית. שיסעו כול המוניות (שרות או לאו) באיזה קווים שהם רוצים, בלי הגבלה ובלי קביעת מסלולים ותעריפים על ידי המדינה.

היכן שיש נוסעים (כלומר יש ביקוש) תמיד יהיו מסיעים (שינסו להתפרנס מהנוסעים) ותהיה תחרות שתבטיח מחיר הנמוך האפשרי. כול זה מסתדר, אוטומטית, בשוק החופשי, ואין כול צורך בהתערבות הממשלה, אין צורך בקביעת קווים, פרסום מכרזים, קביעת זכיינים וקביעת תעריפים. הרגולציה הממשלתית עולה לנוסע כסף. היא מגדילה את ההוצאות של מספקי השרות, ומעלה את מחיר השרות לטובת הזכיינים הבלעדיים (חברות המוניות) שנהנות ממונופול בחסות הממשלה בקווים בהם הן פועלות.

הפוליטיקאים, כמובן, אוהבים ל"הסדיר" דברים. למה? ראשית כול כדי להצדיק את קיומם ולהגדיל אפשרויות הפרנסה שלהם (של הפוליטיקאים). כול תחום עיסוק כזה מגדיל את מספר המועסקים בפוליטיקה ישירות (תפקידי שר) ובעקיפין- כול ה"עוזרים" ושאר הפקידים במשרדי הממשלה. ככול שהשר חולש על "הסדרה" גדולה יותר – יש יותר אנשים כפופים לו, סמכותו וכוחו גדל, ואיתו מעמדו הפוליטי. ככול שיותר אנשים וענפים תלויים בו לפרנסתם, גדל מספר טובות ההנאה שהוא מחלק, ובכך גדלה התמיכה בו בקרב המצביעים שנהנים מההטבות על חשבון הציבור. כנהוג במקומותינו (ובכול העולם) יש גם מעטפות עם כסף שמחליפות ידיים. הרי בשביל זה הפוליטיקאי קיים. בשביל זה הוא מתרוצץ כמו עכבר מורעל מחתונה לבר מיצווה, בשביל זה הוא בא כול יום לאסיפות, לוחץ אלפי ידיים ונואם ומתאמץ. וכי כדי לשרת את הציבור הוא מתאמץ? אל תצחיקו אותי. הוא משרת את עצמו. לכן כול הפוליטיקאים מחפשים תמיד ל"הסדיר" (להטיל רגולציות) כמה שיותר – יותר "הסדרה" = יותר כוח, יותר מעטפות וכיבודים.

 

יעקב

Read Full Post »

.השנה מאלו 100 שנה למהפכת אוקטובר, היא המהפכה הבולשביקית ברוסיה שהולידה אסונות חסרי תקדים בכול העולם.
לרגל יום זיכרון זה אסף המירור אוסף של צילומים מהדבר שהכי איפיין את המהפכה – מהגולג – מהמערכת העצומה והמסועפת של מחנות ריכוז שנוהלו ברוסיה על ידי השלטון הקומוניסטי
היו אלה למעשה מחנות השמדה
עשרות מיליוני אנשים נכלאו בהם בתנאי מחייה גרועים ביותר והועבדו בעבודות פרך, תוך תנאי רעב
מרבית האסירים מתו במחנות ברעב ומחלות ולא שרדו. התנאים היו כאלה שהיה ברור שהכוונה של השלטון שהאסירים ימותו ולא ישרדו
אפשר לאמור שזה היה רצח העם הגדול בהיסטוריה, לו לא באו הקומוניסטים הסיניים ורצחו בשיטות דומות עוד יותר אנשים.
הנה אם כן תמונות מגן העדן הקומוניסטי

These pictures serve as a harrowing reminder of the true horror of the Soviet-era gulag prisons run by Joseph Stalin betwen 1929 and 1953. A 1932 photograph (pictured above) show prisoners at work building the White Sea-Baltic Canal - a project which was entirely made through slave labour and where 12,000 people died while working amid the harsh conditions

While on the polar-bear infested Vaygach Island, prisoners were forced to mine for lead and zinc in sub-zero freezing conditions. The island has a cold tundra climate, where temperatres average -20C in the winter. Rocks across the island are heavily covered in ice

Convicted men sleep inside of a sod-covered house in a Siberian gulag, Siberia, at an unknown date. Prisoners lived in squalid conditions, and many people died of starvation or exhaustion from working too many hours and not receiving enough food from the prison staffPosters of Stalin and Karl Marx gaze down at prisoners inside of their sleeping quarters at a gulag in the USSR in 1936. In the early 1930s, a severe famine swept across regions in the Soviet Union and six to seven million people starved to death. Until 1934, lack of food and outbreak had started destabilizing the gulag system. It wasn't until the famine ended that the system was stabilized

.תמונות מאתר ניו דוג מדיה

מלבד עשרות המיליונים שעונו ונרצחו במחנות הריכוז הסובייטיים ישנה העובדה שכול תושבי ברית המועצות (גם אלה שלא הגיעו לגולג) חיו בעוני משווע ובתנאי חיים קשים, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינת זכויות אדם בסיסיות (חופש ביטוי, חופש תנועה). וכן הם חיו בפחד מתמיד מפני השלטונות ומפני הגולג שאיים על כולם.

מלבד עשרות מיליוני בני האדם שנספו או נרצחו במחנות הריכוז של הגולאג, מתו 10-15 מיליון בני אדם ברעב. היו לפחות שני מקרי רעב גדולים יזומים על ידי השלטון הקומוניסטי.

המקרה הראשון היה בשנים 1921-22 בעת שלטונו של לנין וידוע בשם הרוסי פוולז'יה. כ 30 מיליון בני אדם (בעיקר איכרים) סבלו מרעב, 5 מיליון מהם נספו. הזוועות היו גדולות, ראו התמונות בקישור (מי שיכול לסבול זאת).

המקרה השני קרה באוקראינה בשנים 1932-33 וידוע בשם "הולודומור", כ 7-10 מיליון של איכרים מתו ברעב יזום על ידי סטאלין – שמטרתו הייתה לשבור את ההתנגדות לקולקטיביזציה של האדמות.

ראוי היה לציין את יום ה 7 בנובמבר, יום ההפיכה, כיום השואה של רוסיה.

יעקב

Read Full Post »

לנשיא טראמפ יש, כמו לכול בן תמותה, מעלות ומיגרעות. אחת המעלות הגדולות שלו (מנקודת השקפתנו) היא מלחמה  Trumpredribbon

ברגולציה

רגולציית יתר היא מכה (גורם מפריע) לפיתוח הכלכלי והעסקי של המשק. היא מקשה על פתיחה ופיתוח של עסקים חדשים ומטילה עלות ניכרת על עסקים שפועלים (עלות של מילוי ניירת ודוחות, בקשת היתרים, ועיכוב או חסימה של פעולות נחוצות לפיתוח העסק). מעריכים שהרגולציה המיותרת מקטינה את התל"ג בכ 0.8% לשנה (בארה"ב), בכול שנה מאז (לפחות) 1980, לו נשמרה הרגולציה ברמה שהייתה ב 1980 (במקום לגדול), היה התל"ג של ארה"ב ב 2012 גדול ב 25% מהתל"ג בפועל.
בגרף בהמשך רואים את רמת הרגולציה היחסית (כובד הרגולציה) ב 35 המדינות המפותחות בעולם. הרגולציהרגולצייתיתר בארה"ב כבדה ויקרה יותר מאשר ב 26 מתוך 35 המדינות. ישראל במקום לפני-האחרון  לפני טורקיה. רגולציה כבדה, כאמור, מהווה מכשול לגידול כלכלי, ליצירת עושר ועלייה ברמת החיים
מעריכים שבארה"ב העלות של ציות לרגולציה (מילוי דוחות ובקשת היתרים), בשנת 2000 הייתה כ 236 מיליארד דולר (לעומת 173 בשנת 1980) ועלות זאת עלתה ל 881 מיליארד ב 2015.

בספר התקנות הפדרליות של ארה"ב לשנת 1960 היו 20,000 עמודים של תקנות. המספר הזה עלה ל 185 אלף הספר של 2016 – ראו תמונה בראש העמוד. הנשיא טראמפ שם לעצמו למטרה (והנחה את השרים שלו) להשתדל ולחסל (לבטל, למחוק) תקנות מיותרות במגמה לחזור לספר של 20,000 עמודים בלבד (בלבד…). אומר טראמפ: "אנו יודעים שחלק מהתקנות חיוביות ונחוצות, אנו נשמור עליהן. אנו רוצים להגן על העובדים ועל הבריאות. אנו רוצים להגן על איכות המים, האוויר ועל יופי הטבע. אבל התקנות המיותרות מהוות מס (הוצאה) מיותרת על היזמים שלנו, ומונעות פתיחת עסקים ומפעלים חדשים. … רגולציית יתר היא פגיעה בשלטון החוק. הקונגרס (נבחרי הציבור, האחראים בפני בוחריהם) האצילו סמכויות חקיקה (תקינה) על פקידים שלא נבחרים ולא נושאים באחריות. "
הנשיא טראמפ הבטיח, במערכת הבחירות שיבטל שתי רגולציות על כול רגולציה חדשה שממשלו יטיל. כעת הוא מתפאר שהוא ביטל 22 רגולציות על כול אחת חדשה: בשנה הראשונה בוטלו 67 רגולציות ואומצו רק 3 רגולציות חדשות… ביטול הרגולציות האלה יחסוך למשק של ארה"ב כ 8 מיליארד דולר… זאת לעומת הבטחת בחירות שאמרה "רק" שלא ייגרמו הוצאות נוספות על ידי רגולציות חדשות.
בסיכום (אומרת הודעת טראמפ): 635 הצעות חדשות לרגולציה בוטלו. 244 רגולציות קיימות הוקפאו, 700 רגולציות נדחו. אם חצי ממה שהוא אומר נכון – דיינו….
אין ספק שמתנהלת היום מלחמה אידיאולוגית בין המחנה שדוגל בפחות התערבות ממשלתית ופחות רגולציה ממשלתית, לבין מחנה שמאמין שכול מה שהממשלה עושה הוא קדוש, ונחוץ, והכרחי ולטובה, ושהכול צריך להיות מוסדר, ולהתנהל תחת רישיון והיתר, ותחת פיקוח ממשלתי. אין ספק שהנשיא אובמה (והמועמדת קלינטון) היו נציגים של ההשקפה השנייה (הכול מוסדר, תחת רישיון ופיקוח ממשלתיים) וטראמפ הוא נציג האידאולוגיה הראשונה (כמה שפחות התערבות ממשלתית מזיקה, כמה שיותר חופש פעולה לאנשים). בתום כשנה לנשיאות טראמפ – אנו רואים התקדמות בכיוון הרצוי – דה-רגולציה.
יעקב

Read Full Post »

הולכים להרוס את מבנה הסינרמה בת"א, סוף סוף! (מתי יהרסו כבר את האסונות האדריכליים האחרים של ת"א – ככר אתרים והתחנה המרכזית??)

וואינט מפרסם כתבה ארוכה של בכי וקינה על הריסת מבנה "היסטורי" זה, וזעקה: למה לא משמרים? הכותב הוא דקל גודוביץ', הבן של ישראל גודוביץ', אדריכל מפורסם של מבנים מודרניסטיים ברוטליסטיים צעקניים בקו האופנה של פעם, לשעבר מהנדס העיר ת"א.

Image00015

בניין הסינרמה כשל עוד לפני שהוקם. בנייתו נספסקה באמצע, והשלמתו ארכה הרבה זמן. לאחר שנחנך ב 1966 כבית קולנוע מיוחד ואולם מופעים, לא הצליח מסחרית, והיזם (בעליו) פשט את הרגל כעבור שנתיים. מבנה שנכשל מבחינה מסחרית – אחת הסיבות החשובות לכך היא העיצוב, כלומר – האדריכלות. הסינרמה היא מבנה מכוער, דוחה, מגעיל ולכן, אנשים פשוט לא נעים להם לבוא אליה. בהמשך היו כמה גילגולים נוספים, בינהים דיסקוטק. בכול הגילגולים הוא נכשל ועמד ריק ומוזנחת תקופות ארוכות בין לבין.

גם כיום היא עומדת מוזנחת כבר שנים רבות, והיא פורונקל, כתם, ערימה של גרוטאות וזבל בלב ת"א. טוב שהורסים אותה, וברוך שפטרנו.

במקום הסינרמה, יקימו במתחם הזה, בעתיד (לא ידוע מתי) מגדלי מסחר ומגורים. האם המגדלים שיוקמו יהיו יותר מוצלחים מהסינרמה? בטוח. ייתכן שגם הם יהיו מכוערים וכושלים, כמו הרבה מבנים מודרניים בת"א, אבל אין סיכוי שיהיו כישלון גדול מהסינרמה.

קשה לי להבין את טיעוניו של אדריכל דקל גודוביץ' – הטוען שיש למבנה "איכויות" (איזה?), או שראוי לשמר אותו. אני לא רואה שום איכויות ושמח מאד שהזוועה הזו תיעלם מנופי ת"א. זה נכון שהסינרמה שייכת לסגנון בנייה שהיה אופנתי פעם, הסיגנון ה"ברוטליסטי" (שמאפיינים אותו משטחים גדולים של בטון חשוף ("ברוט" בצרפתית). אבל זה סיגנון גועלי של מבנים מכוערים ובלתי מתפקדים. זה כתם בהיסטוריה של האדריכלות שמוטב שיימחק. אבל בלי קשר להיסטוריה של האדריכלות – הסינרמה היא פורונקל. מי שרוצה לשמר את הסינרמה הוא מזוכיסט – הסוגד למכוער. לא ייתכן לדון את תושבי ת"א לחיים עם פורונקל מכוער, ללא שימוש, מוזנח ומלוכלך, במרכז העיר. לא ייתכן להנציח ערימת גרוטאות בלב ליבה של העיר.

כאמור – הלוואי יהרסו גם את כיכר אתרים והתחנה המרכזית "החדשה"  – עוד מבנים "ברוטליסטיים", עוד פורונקלים זבי מוגלה וזהמה בליבה של ת"א.

מה הקשר בין הסינרמה ומהפכת התרבות בסין (הפוסט הקודם)? שנת 1966. עוד קשר היא המילה "תרבות" שמתאימה לשניהם באותה מידה (הם ההיפך מתרבות). המשותף לשתי התופעות הוא משהו ערטילאי שאפשר, בערך, לקרוא לו "רוח הזמן". שלא נדע מזמנים ורוחות כאלה.

יעקב

Read Full Post »

אני כותב בשני בלוגים אחרים.
1. ישראבולג – נענע
2. הבלוג הירוק

אתם מוזמנים להכנס לשם.
יעקב

Read Full Post »

ישראבלוג חזר לחיים

הבלוג השני, קו ישר הוותיק, באתר ישראבלוג-נענע חזר לחיים לאחר כמה ימי שביתה.

אינני יודע מה קרה, למה שבת ולמה חזר. בינתיים אמשיך לכתוב שם, התרגלתי, ונוח לי. אני אשמור אתר זה לגיבוי למקרה ששוב יהיו בעיות.

יעקב

Read Full Post »

Older Posts »